ההורה משתחרר מבית החולים ולא יכול לחזור הביתה כמו קודם: מה עושים

מתחילים עוד בזמן האשפוז

את רוב הצעדים אפשר להתחיל לפני השחרור, ואל תחכו ליום שבו אומרים לכם שההורה משתחרר. שתי כתובות עוזרות כבר בבית החולים:

• העובדת הסוציאלית של המחלקה. היא מכירה את האפשרויות להמשך, ויכולה לעזור בטפסים ובקשר עם הגורמים השונים.
• יחידת סגולה. היחידות פועלות בעשרים בתי חולים, ועוזרות לאזרחים ותיקים מאושפזים ולבני המשפחה להבין אילו זכויות מגיעות להם בעקבות האשפוז. מנהלים אותן עובדים סוציאליים של בית החולים, והמתנדבים בהן מגיעים גם למיטה. אפשר להגיע אליהן גם דרך המוקד לאזרחים ותיקים, *8840.

שיקום אחרי האשפוז

אם ההורה איבד תפקוד בגלל מחלה, ניתוח או פציעה, ייתכן שמגיע לו שיקום, ולא רק שחרור הביתה. אלה הכללים העיקריים:

• רופא מומחה לגריאטריה או לשיקום ממליץ על שיקום, וההמלצה נרשמת במכתב השחרור. האחריות לשיקום ולמימון שלו היא של קופת החולים.
• בית החולים מעביר את ההמלצה לקופה לפחות שני ימי עבודה לפני השחרור, ורופא של הקופה עונה בתוך שני ימי עבודה. אם הקופה לא מקבלת את ההמלצה, היא צריכה לנמק.
• השיקום יכול להיות באשפוז שיקומי, באשפוז יום, במכון, או בבית. באשפוז שיקומי הוא נמשך לפחות ארבעה עשר יום אחרי פגיעה אורתופדית, ולפחות עשרים וחמישה יום אחרי פגיעה נוירולוגית, אלא אם הרופאים נימקו אחרת.
• מי שמשתחרר לשיקום בקהילה מקבל הערכה בתוך שני ימי עבודה מהשחרור, ותוכנית שיקום בתוך חמישה ימים.
• אין הגבלת גיל לשיקום. האכלה בזונדה, פצעי לחץ או אנטיביוטיקה בווריד לא מונעים אותו.

אם הקופה לא מאשרת שיקום שהומלץ, פנו קודם לממונה על פניות הציבור בקופה. אפשר גם להגיש קבילה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות, דרך מוקד קול הבריאות, *5400.

חוזרים הביתה, עם עזרה

• גמלת סיעוד. אפשר להגיש את התביעה הראשונה עוד בזמן האשפוז. ממלאים טופס של הביטוח הלאומי, ובית החולים שולח את התביעה ישירות. על התביעה ועל הזכאות יש מדריך לגמלת סיעוד.
• יחידה להמשך טיפול בבית של קופת החולים. היא שולחת לבית רופאים, אחיות ואנשי טיפול כמו פיזיותרפיסט, מרפאה בעיסוק ועובדת סוציאלית, לחולים מרותקי בית ולמטופלים סיעודיים. השירות ניתן בלי תשלום, ומבקשים אותו דרך רופא המשפחה.
• מטפל שגר עם ההורה. להעסקת עובד זר אחרי שחרור מבית חולים יש מסלול נפרד, ואת התנאים שלו כדאי לברר עם העובדת הסוציאלית.

כשצריך מסגרת קבועה

אם ברור שההורה לא יוכל לחזור לגור לבד, גם עם עזרה, צריך לבחור מסגרת:

• מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש. המדינה עוזרת במימון במסלול שנקרא אשפוז בקוד, ואת הבקשה מגישים ללשכת הבריאות. כל השלבים מוסברים במדריך לאשפוז בקוד.
• מי שצריך גם השגחה קבועה של רופא מסווג כסיעודי מורכב. הסידור שלו עובר דרך קופת החולים, ואם ההורה מאושפז, מתחילים אותו דרך העובדת הסוציאלית של המחלקה.
• דיור מוגן. כדי להתקבל לדירה הדייר צריך להיות מסוגל לדאוג לצרכיו ולנהל את משק ביתו, גם אם בעזרה חלקית. דייר שכבר גר בדיור מוגן יכול לעבור למחלקה הסיעודית של הבית, אם יש בו כזאת. על ההבדלים בין המסגרות יש מדריך לדיור מוגן ובית אבות, ועל המעבר בתוך הבית מדריך למחלקה תומכת וסיעודית.

אם הירידה היא בעיקר בזיכרון ובהתמצאות, יש גם מדריך לדמנציה ודיור מוגן.

מה לשאול לפני השחרור

• מה כתוב במכתב השחרור על שיקום, ואם ההמלצה כבר הועברה לקופת החולים.
• איזה ציוד ההורה יצטרך בבית, ומי עוזר להשיג אותו.
• האם כדאי להגיש תביעה לגמלת סיעוד עוד לפני השחרור.
• האם ההורה יוכל להישאר לבד בבית, ולכמה שעות ביום.
• מי איש הקשר בקופת החולים אחרי השחרור.

כדאי שבן משפחה אחד ירכז את הקשר עם הצוות, וירשום מה נאמר ומי אמר. אם ההורה כבר לא יכול להחליט בעצמו, יעזור ייפוי כוח מתמשך, אם נחתם מראש.

שאלות נפוצות