המעבר לדיור מוגן כולל חוזה, פיקדון, ובהמשך אולי החלטות על טיפול רפואי או על מעבר למחלקה אחרת. כל עוד ההורה צלול, הוא מחליט בעצמו. ייפוי כוח מתמשך הוא הדרך שלו לקבוע כבר עכשיו מי יחליט בשבילו, ואיך, אם יום אחד הוא לא יוכל.
המדריך הזה הוא מידע כללי. הוא אינו ייעוץ משפטי. את ייפוי הכוח עורכים עם עורך דין שהוסמך לכך.
מה זה ייפוי כוח מתמשך
לפי משרד המשפטים, ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לכל אדם בגיר לקבוע מי יטפל בענייניו, ובאיזה אופן, אם יגיע למצב שבו לא יוכל לעשות זאת בעצמו. האדם שחותם נקרא הממנה, ומי שהוא בוחר נקרא מיופה הכוח.
למה זה חשוב במעבר לדיור מוגן
בשנים שאחרי המעבר יכולות לעלות החלטות גדולות: מה עושים עם הפיקדון, האם עוברים למחלקה תומכת או סיעודית, איזה טיפול רפואי לקבל. אם ההורה כבר לא מסוגל להחליט ואין ייפוי כוח, מישהו יצטרך לפנות לבית המשפט.
ייפוי כוח שנחתם מראש משאיר את הבחירה אצל ההורה עצמו. הוא קובע מי יחליט, ויכול גם לכתוב הנחיות: איפה הוא רוצה לגור, מה חשוב לו בטיפול, ועם מי להתייעץ. כדאי לעשות את זה לפני המעבר, כשההורה כבר חושב על העתיד ומסוגל להבין את המשמעות של המסמך.
על אילו עניינים אפשר לתת אותו
- עניינים רכושיים: הנכסים, הכסף וההתחייבויות של האדם.
- עניינים אישיים: הרווחה האישית שלו, כולל החלפת מקום מגורים אם יש צורך.
- עניינים רפואיים: הבריאות שלו, כמו בדיקות וטיפולים.
אפשר למנות מיופה כוח לכל העניינים או רק לחלק מהם, ואפשר לערוך ייפוי כוח לעניינים רפואיים בלבד.
מי יכול לחתום ומי יכול להתמנות
גם הממנה וגם מיופה הכוח צריכים להיות מעל גיל שמונה עשרה. הממנה צריך להיות כשיר, כלומר להבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של המסמך. יש מגבלות על מי שיכול להתמנות, למשל מי שמונה לו אפוטרופוס בעצמו, או מי שכבר מיופה כוח של שלושה אנשים שאינם בני משפחתו.
איך עורכים ומפקידים
- את המסמך עורכים וחותמים בפני עורך דין שעבר הכשרה מטעם האפוטרופוס הכללי, ואין לו עניין אישי במסמך.
- ייפוי כוח לעניינים רפואיים בלבד אפשר לערוך גם בפני בעל מקצוע אחר, כמו רופא או עובד סוציאלי.
- יש חובה להפקיד את המסמך במרשם של האפוטרופוס הכללי. הטיפול נמשך עד עשרים ואחד ימי עסקים מיום שהתקבלו כל המסמכים.
- כל שינוי או טעות מחייבים לערוך ולהפקיד ייפוי כוח חדש.
מתי הוא נכנס לתוקף
מיופה הכוח יכול לפעול רק אחרי שהמסמך נכנס לתוקף. זה קורה כשהממנה כבר לא מסוגל להבין את העניין שהמסמך עוסק בו, או בתנאי אחר שהממנה קבע בעצמו. כדי להפעיל אותו, מיופה הכוח מגיש לאפוטרופוס הכללי הצהרה על כניסה לתוקף, בדרך כלל עם חוות דעת רפואית.
אחרי זה מיופה הכוח צריך ליידע את הממנה, את מיופי הכוח החלופיים ואת מי שנקבע במסמך שיש ליידע. אם ההורה גר במסגרת לאזרחים ותיקים, צריך ליידע גם את מנהל המסגרת.
כשאין ייפוי כוח
כשאדם לא יכול לנהל את ענייניו ואין ייפוי כוח, בית המשפט ממנה לו אפוטרופוס במקרה הצורך. יש גם אפשרות של תומך החלטות, שעוזר לאדם לקבל החלטות בעצמו במקום להחליט בשבילו. ייפוי כוח מתמשך מאפשר להורה לבחור מראש, בעצמו, מי ידאג לו.
כשמתכננים את המעבר, כדאי לשלב את הנושא בשיחה עם ההורה. איך פותחים שיחה כזאת מוסבר במדריך לשיחה עם ההורים, וזכויות הדייר בבית עצמו מפורטות במדריך לזכויות הדייר.
מתכננים את המעבר?
שאלון ההתאמה של מרחב מסדר את מה שחשוב להורה ומראה אילו בתים עונים עליו. אפשר למלא אותו יחד.
לשאלון ההתאמהשאלות נפוצות
מי עורך ייפוי כוח מתמשך?
עורך דין שעבר הכשרה מטעם האפוטרופוס הכללי ואין לו עניין אישי במסמך. ייפוי כוח לעניינים רפואיים בלבד אפשר לערוך גם בפני בעל מקצוע אחר, כמו רופא או עובד סוציאלי.
צריך להפקיד את המסמך?
כן. יש חובה להפקיד אותו במרשם של האפוטרופוס הכללי. הטיפול בבקשה נמשך עד עשרים ואחד ימי עסקים מיום שהתקבלו כל המסמכים.
ייפוי הכוח נכנס לתוקף מיד?
לא. מיופה הכוח יכול לפעול רק אחרי שהמסמך נכנס לתוקף, בדרך כלל כשהממנה כבר לא מסוגל להבין את העניין, לפי חוות דעת רפואית.
אפשר לשנות אותו אחרי החתימה?
כל שינוי או תיקון מחייב לערוך ולהפקיד ייפוי כוח חדש.
המאמר מבוסס על מידע של משרד המשפטים ושל "כל זכות", ונכתב ונערך במרחב. מקורות: משרד המשפטים, עריכה והפקדה של ייפוי כוח מתמשך · משרד המשפטים, כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך · כל זכות, אפוטרופסות, תומך החלטות וייפוי כוח מתמשך