הורה בנישואים שניים ודיור מוגן: פיקדון, ירושה ושיחה משפחתית

שני בני הזוג הם דיירים

לפי כל זכות, בן זוג שגר עם הדייר בדירה נחשב גם הוא לדייר לפי החוק. לכן ההסכם עם הבית צריך להתייחס לשניהם, ולא רק למי שחותם או משלם.

לפני החתימה כדאי לשאול את הבית, ולוודא שהתשובה כתובה בהסכם:

• מי משלם את הפיקדון, וכמה כל אחד מבני הזוג משלם.
• למי מוחזר כל חלק בפיקדון, ומה קורה לו אם אחד מבני הזוג נפטר.
• האם בן הזוג שנשאר יכול להמשיך לגור בדירה, ובאילו תנאים.
• מה קורה אם אחד מבני הזוג עובר למחלקה תומכת או סיעודית.

את כל זה אפשר לבדוק גם במסמך הגילוי שהבית מוסר לפני החתימה. יש מדריך לקריאת מסמך הגילוי ומדריך לזכויות הדייר.

מה קורה לפיקדון

לפי כל זכות, כשדייר נפטר הבית מחזיר את הפיקדון, כולו או חלקו לפי ההסכם, ליורשים:

• ההחזר צריך להגיע בתוך 30 ימים מהיום שבו מוצגים לבית צו ירושה או צו קיום צוואה.
• אם בתוך שישה חודשים מהפטירה לא הוצג צו כזה, הבית מודיע על הפיקדון לבא הכוח של הדייר, אם מונה.
• כשדייר עוזב, הפיקדון מוחזר לפי ההסכם, בתוספת הצמדה למדד.

ההסכם יכול לקבוע שחיקה של הפיקדון, ולכן ההחזר עשוי להיות חלקי. בנישואים שניים כדאי שבהסכם עצמו יהיה כתוב מי שילם כמה, ולמי מוחזר כל חלק. כך לא נשארת שאלה פתוחה בין בן הזוג לבין הילדים. על הפיקדון יש מדריך מפורט.

בלי צוואה, מי יורש

לפי כל זכות, כשאין צוואה, בן זוג נשוי יורש את המיטלטלין של משק הבית המשותף, כמו הרכב, הריהוט וכלי הבית. אם יש למוריש ילדים, בן הזוג יורש גם מחצית מהעיזבון, והילדים מתחלקים במחצית השנייה. הילדים מהנישואים הקודמים הם ילדים של המוריש לכל דבר.

לפי כל זכות, ידועים בציבור יורשים זה את זה כמו נשואים, אם אף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר בזמן הפטירה. זה חשוב במיוחד כשאחד מבני הזוג עוד לא התגרש רשמית מהנישואים הקודמים.

צוואה, וצוואות הדדיות

צוואה מאפשרת לקבוע את החלוקה במקום החוק. לפי כל זכות, בני זוג יכולים לכתוב צוואות הדדיות, שנשענות זו על זו. אפשר לקבוע בהן, למשל, שהרכוש יעבור לילדים רק אחרי ששני בני הזוג נפטרו, כך שבן הזוג שנשאר לא ייאלץ לעזוב את הדירה.

• כל עוד שני בני הזוג בחיים, די בהודעה בכתב לבן הזוג השני כדי לבטל את שתי הצוואות.
• אחרי פטירה של אחד מהם, בן הזוג שנשאר יכול לבטל רק אם הוא מוותר על מה שירש, או מחזיר אותו.

כדאי לחשוב גם על ייפוי כוח מתמשך, שקובע מי יחליט בשם ההורה אם לא יוכל להחליט בעצמו. יש מדריך לייפוי כוח מתמשך.

בא הכוח בבית הדיור המוגן

לפי כל זכות, דייר רשאי למנות בא כוח, בכתב, שמצורף להסכם עם הבית. הבית מודיע לו מיד על אירוע חריג או על פטירה, והוא יכול להצביע במקום הדייר באסיפת הדיירים.

בנישואים שניים ההחלטה מי יהיה בא הכוח, בן הזוג או אחד הילדים, כדאי שתתקבל בגלוי. ההורה מחליט, וכל המשפחה יודעת.

השיחה המשפחתית

שיחה אחת לפני המעבר, עם ההורה, עם בן הזוג ועם הילדים משני הצדדים, יכולה למנוע אי הבנות. כדאי לדבר בה על:

• ההורה ובן הזוג מספרים מה הם החליטו, ולמה.
• מי משלם מה, ולמי מוחזר מה.
• מי מטפל ומי מבקר, ואיך מתחלקים בעזרה.
• מה קורה עם הדירה הקודמת של כל אחד מהם.

ההחלטות שייכות להורה ולבן הזוג. מה שהילדים יכולים לעשות הוא לשאול, להקשיב ולעזור לסגור את הדברים בכתב. על השיחה עם ההורים על המעבר עצמו יש מדריך נפרד.

שאלות נפוצות