MERHAV
קרה משהו להורה?
מה עושים בדקות הראשונות, מתי מתקשרים לחירום ולמי פונים אחר כך.
בסכנת חיים מתקשרים קודם כל
מרחב אינו שירות חירום. אם יש סכנה מיידית, אל תחכו ואל תמשיכו לקרוא.
ההורה נפל
אם יש כאב חזק, במיוחד באגן, בירך או בגב, אם אין תחושה ברגליים או שהוא לא מצליח לזוז: אל תזיזו אותו, והתקשרו למד״א.
מה עושים עכשיו
- אל תמהרו להרים אותו. עזרו לו להירגע ולנשום לאט.
- שאלו איפה כואב, ובדקו במיוחד את האגן, הירך והגב.
- עד שמגיעה עזרה, שמרו שיהיה לו חם, עם שמיכה או שטיח מתחתיו. אל תתנו לו לאכול או לשתות עד שרופא בודק אותו.
- אם הוא מרגיש בסדר, חכו דקה או שתיים. אחר כך הוא קם בשלבים: מתגלגל על הצד, מתיישב, מתקדם על הברכיים אל רהיט יציב, נשען עליו, קם ומתיישב לנוח.
בימים הקרובים
- ספרו לרופא המשפחה על הנפילה גם אם לא כואב. לפי מכבי, בערך אחד מכל חמישה שברים בגיל המבוגר מתגלה באיחור.
- בקשו מהרופא לבדוק את התרופות, את שיווי המשקל ואת הראייה, ושקלו לחצן מצוקה שנענד על היד או על הצוואר.
מקור: מכבי שירותי בריאות, מניעת נפילות בגיל השלישי · משרד הבריאות, מניעת נפילות לבני משפחה ומטפלים
ההורה מבולבל פתאום
אם הוא מסכן את עצמו, לא מגיב או שמצבו מחמיר מהר, התקשרו למד״א.
מה עושים עכשיו
- בלבול שמופיע בתוך שעות או ימים, ובא והולך במהלך היום, יכול להיות דליריום. זה מצב רפואי שדורש טיפול מהיר, והוא שונה מדמנציה שמתפתחת לאט.
- פנו לרופא בהקדם ואל תחכו שזה יעבור. דליריום יכול להיגרם מזיהום, למשל בדרכי השתן, מהתייבשות, מעצירות או מתרופה.
- אל תשאירו אותו לבד. מישהו מוכר לידו מרגיע ושומר עליו.
- אם הרופא מאשר, עודדו אותו לשתות ולאכול.
בימים הקרובים
- אם הבלבול נמשך גם אחרי הטיפול או אחרי שחרור מבית חולים, בקשו מעקב רפואי, ובמקרה הצורך הפניה לרופא גריאטר. השיפור הוא לרוב הדרגתי.
ההורה לא שלט על הסוגרים
אם זה קרה יחד עם בלבול פתאומי, חום, חולשה או כאב, פנו לרופא עוד היום.
מה עושים עכשיו
- שמרו על רוגע ועל כבודו. עזרו לו להתנקות ולהחליף בגדים בלי לנזוף ובלי להבהיל.
- שינוי חדש מחייב לשלול סיבה רפואית, כמו זיהום, כאב או עצירות. ספרו עליו לרופא המשפחה.
בימים הקרובים
- קחו אותו לשירותים בזמנים קבועים, גם כשהוא לא מבקש.
- סמנו את הדרך לשירותים והשאירו אותה מוארת בלילה.
- בחרו בגדים שקל להוריד, כמו מכנסיים עם גומי, והתייעצו עם הצוות המטפל על מוצרי ספיגה.
מקור: משרד הבריאות, שינויים התנהגותיים אצל אנשים עם דמנציה · משרד הבריאות, דליריום ובלבול חריף בגיל השלישי
ההורה חרד, נסער או כועס
אם הוא מסכן את עצמו או אחרים, התערבו מיד והתקשרו למד״א. אם הוא מדבר על פגיעה בעצמו, אפשר לדבר עכשיו עם ער״ן.
מה עושים עכשיו
- קחו נשימה. התרחקו מעט, השאירו קשר עין ותנו לו מרחב עד שיירגע.
- אל תשתמשו בכוח ואל תנסו לעצור אותו בגוף. זה עלול להחמיר את המצב ולפגוע בכם.
- חפשו מה מציק לו: כאב, רעב, צמא, עצירות, רעש או אור חזק.
בימים הקרובים
- רשמו מתי זה קורה ומה קרה לפני כן. זה עוזר לרופא.
- דברו עם רופא המשפחה. אם זה חוזר, בקשו הפניה לפסיכוגריאטר.
ההורה יצא מהבית ולא חזר
הודיעו מיד למשטרה.
מה עושים עכשיו
- חפשו במקומות שבהם גר בעבר ובמקומות שהוא מכיר.
- הכינו תמונה עדכנית ותיאור של הבגדים שלבש.
- אפשר לשקול פרסום ברשתות החברתיות.
בימים הקרובים
- אל תשאירו לבד הורה שנוטה לצאת ולשוטט.
- שימו עליו טלפון או פתק עם מספרי טלפון, ושמרו תמונה עדכנית שלו.
- אפשר לנעול דלתות, להרחיק מפתחות או להתקין התרעה על פתיחת הדלת.
אחרי שהמצב נרגע
אירוע כזה הוא לפעמים סימן שההורה צריך יותר עזרה. כמה צעדים שאפשר להתחיל בהם:
- פגישה עם רופא המשפחה, כדי להבין מה השתנה.
- אם ההורה אושפז: המדריך לשחרור מבית החולים.
- שיחה עם עובדת סוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.
- בירור זכאות לגמלת סיעוד.
- אם ההורה צריך מחלקה סיעודית או לתשושי נפש: המדריך לאשפוז בקוד.
- אם הזיכרון והחשיבה נפגעו: המדריך לדמנציה ודיור מוגן.
מוקד משרד הבריאות, קול הבריאות, זמין בטלפון *5400, והמוקד לאזרחים ותיקים בטלפון *8840.
מקור: כל זכות, אשפוז בקוד
המידע בעמוד הוא כללי, ומבוסס על משרד הבריאות, מכבי שירותי בריאות וחוברת «לאן לפנות» של הממשלה. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מחליף פנייה לרופא או לשירותי החירום. מספרי החירום לקוחים מgov.il, חוברת «לאן לפנות».