עצמאי, תשוש, תשוש נפש, סיעודי או סיעודי מורכב: איך יודעים מה מצבו של ההורה

חמש רמות התפקוד

הרמות נקבעות לפי פעולות היום: להתלבש, להתרחץ, לבשל, לאכול, ללכת בבית ולשלוט על הסוגרים. כך הן מוגדרות בכל זכות:

• עצמאי. עושה את כל פעולות היום בלי עזרה.
• תשוש. צריך עזרה חלקית לפחות בפעולה אחת. למשל, הולך עם מקל ומסתדר לבד בבית, אבל צריך עזרה במקלחת ובכפתורים.
• סיעודי. יש לו בעיה רפואית קבועה, ואחד מאלה נכון: הוא מרותק למיטה או לכיסא גלגלים, לא שולט על הסוגרים, מתקשה ללכת, או צריך עזרה ברוב פעולות היום.
• תשוש נפש. יש לו ירידה קוגניטיבית, כמו בעיות זיכרון או קושי להתמצא בזמן ובמקום, או שינויים בהתנהגות שעלולים לסכן אותו. הגוף שלו יכול לתפקד היטב.
• סיעודי מורכב. סיעודי שצריך גם השגחה צמודה של רופא, למשל בגלל פצעי לחץ, עירוי ממושך לווריד או דיאליזה.

לכל רמה יש גורם אחראי אחר. משרד הרווחה אחראי, במקרים מסוימים, לעצמאיים ולתשושים. משרד הבריאות אחראי לסיעודיים ולתשושי נפש, וקופות החולים לסיעודיים מורכבים. על ההבדלים בין המסגרות יש מדריך לדיור מוגן מול בית אבות.

מה אפשר לראות בבית

לפני שפונים לגורם כלשהו, כדאי לשים לב במשך שבוע או שבועיים למה שקורה ביום רגיל, ולרשום. לא רק מה ההורה יכול לעשות, אלא גם מה הוא עושה בפועל:

• האם הוא מתלבש ומתרחץ לבד, או שמישהו עוזר, מזכיר או מחכה לידו?
• האם הוא מבשל ואוכל, או שהאוכל במקרר נשאר כמו שהיה?
• איך הוא הולך בבית: לבד, נשען על רהיטים, עם מקל או הליכון?
• האם היו נפילות, גם קטנות?
• האם קרה שלא שלט על הסוגרים?
• האם הוא מתמצא ביום ובשעה, זוכר תרופות ומכיר את הדרך הביתה?
• האם בטוח להשאיר אותו לבד כמה שעות?

אנשים עם דמנציה מצליחים לפעמים להתלבש או לאכול כשמבקשים מהם, אבל לא יוזמים את זה לבד. זה חשוב לרישום, כי גם זה סוג של תלות.

כדי לקבל כיוון ראשוני, אפשר לענות על שש שאלות בכלי איזו מסגרת מתאימה להורה.

מי קובע את המצב באופן רשמי

שלושה גורמים בודקים את התפקוד, כל אחד למטרה אחרת:

• הביטוח הלאומי, לגמלת סיעוד. אחרי שמגישים תביעה, מעריך מטעם הביטוח הלאומי בודק את יכולת התפקוד. לפי התוצאה נקבע אם ההורה זכאי, ובאיזו רמה. ההורה צריך להזדקק לעזרה רבה בפעולות היום, או להשגחה צמודה, לפי תנאי הזכאות. על הגמלה עצמה יש מדריך לגמלת סיעוד.
• לשכת הבריאות, לאשפוז בקוד. אחות או עובדת סוציאלית מבקרות את ההורה, וועדה קובעת אם הוא סיעודי או תשוש נפש. הסיווג הזה פותח את הסיוע במימון של משרד הבריאות. הכול מוסבר במדריך לאשפוז בקוד.
• המרפאה הגריאטרית, להערכה רפואית. במרפאה הגריאטרית של קופת החולים בודקים את ההורה רופא גריאטר, אחות שמתמחה בגיל המבוגר ומרפאה בעיסוק, ולפי הצורך גם עובדת סוציאלית, פיזיותרפיסט ודיאטנית. מגיעים אליה בהפניה מרופא המשפחה, כשיש ירידה בתפקוד, שכחה, נפילות חוזרות, הרבה תרופות, בעיות בשליטה על הסוגרים, או כששוקלים מסגרת.

איך מתכוננים לבדיקה

• הביאו את הרישום מהבית. הוא עוזר לתאר יום רגיל, ולא רק את היום של הבדיקה.
• אצל הורה עם ירידה קוגניטיבית, ההערכה בביטוח הלאומי נעשית יחד עם בן משפחה או אדם אחר שמכיר אותו היכרות יומיומית. לפי כל זכות, המבחן הותאם לאנשים עם דמנציה ונבדק בו גם הצורך בהשגחה.
• הכינו סיכום רפואי עדכני ורשימת תרופות.
• הורה בן תשעים ומעלה יכול להיבדק אצל רופא גריאטר במערכת הציבורית, במקום אצל המעריך של הביטוח הלאומי. הבדיקה בחינם, ומסדרים אותה דרך קופת החולים או בית חולים ציבורי.

כשהמצב משתנה

רמת התפקוד היא לא קביעה לכל החיים. אם המצב החמיר, אפשר לבקש מהביטוח הלאומי בדיקה חוזרת, וגם על החלטה בעניין הזכאות אפשר לערער. בבית דיור מוגן שיש בו מחלקה תומכת או סיעודית, דייר יכול לעבור אליה כשהצורך גדל. על זה יש מדריך למחלקה תומכת ולמחלקה סיעודית.

אם ההורה התבלבל פתאום, בתוך שעות או ימים, זה יכול להיות מצב רפואי שדורש רופא מהר. מה עושים ברגע כזה מוסבר בדף כשקורה משהו להורה.

שאלות נפוצות