צמצום חפצים לפני המעבר לדיור מוגן: מה לוקחים לדירה הקטנה

מתחילים מוקדם, ובקצב של ההורה

מיון של בית שלם לא נגמר בסוף שבוע. כשמתחילים כמה שבועות לפני המעבר, אפשר לעבור חדר אחד בכל פעם, לעצור כשההורה עייף, ולחזור לפריטים קשים ביום אחר.

ההחלטות על החפצים שייכות להורה. גם כשזה לוקח יותר זמן, כדאי לא לזרוק דבר בלי שהוא ראה ואישר. כך הוא נשאר שותף בהחלטות על המעבר. אם השיחה על המעבר עוד לא נסגרה, יש מדריך לשיחה עם ההורים.

קודם רואים את הדירה החדשה

לפני שממיינים, צריך לדעת כמה מקום יש. בקשו מהבית תוכנית של הדירה עם מידות, וצלמו אותה בביקור. לפי כל זכות, מסמך הגילוי שהבית מוסר לפני החתימה כולל תיאור של הדירות ושל תנאי השימוש בהן. שם כתוב, למשל, אם מותר לקבע מדפים לקיר או להחליף ריהוט שהבית מספק. על המסמך כולו יש מדריך לקריאת מסמך הגילוי.

כדאי לדעת גם מה הבית כבר נותן. לפי חוק הדיור המוגן, הבית מתחזק את הדירות ואת המערכות, מנקה את השטחים הציבוריים, מפעיל מענה אנושי לקריאות עזרה בכל שעות היממה, ומקיים פעילויות תרבות והעשרה. ניקיון הדירה עצמה אינו שירות חובה. ארוחות, כביסה וריהוט משתנים מבית לבית, אז שואלים לפני שמחליטים מה לקחת מהמטבח ומהמכבסה.

עם המידות ביד, ציירו שרטוט פשוט של הדירה וסמנו עליו איפה יעמדו המיטה, הכורסה והשולחן. כשרואים על הנייר מה נכנס, הרבה החלטות נעשות לבד.

איך ממיינים

עוברים חדר אחרי חדר, ומחלקים כל דבר לאחת הקבוצות:

• עובר לדירה החדשה.
• עובר לבני המשפחה, לפי מה שההורה בוחר.
• נתרם.
• נמכר.
• נזרק.

כדאי להתחיל בחדרים פחות טעונים, כמו המחסן או המטבח, ולהשאיר את התמונות והמכתבים לסוף. חפץ שקשה להיפרד ממנו אפשר לצלם, ולתת להורה לספר עליו בזמן הצילום. מאלבומים ומכתבים אפשר לבחור כמה מהאהובים, ואת השאר לסרוק.

חפצים שכמה ילדים רוצים כדאי לחלק בשיחה משותפת, כשההורה נוכח. זה מונע מריבות אחר כך, וההורה יודע לאן הולך כל דבר.

מה לוקחים לדירה הקטנה

הדירה החדשה צריכה להרגיש כמו בית ולהיות נוחה ליום יום. מה שכדאי לקחת:

• המיטה או לפחות המזרן, הכורסה הקבועה והשמיכה שההורה רגיל אליהם.
• כמה תמונות משפחתיות, ספרים ומזכרות שחשובים לו.
• בגדים לעונה הנוכחית ולעונה הבאה. את השאר אפשר להחליף בהמשך.
• מה שהוא משתמש בו כל יום: משקפיים, מכשיר שמיעה, עזרי הליכה, הרדיו או השעון הקבוע.
• כלי מטבח בסיסיים בלבד, לפי מה שהבית מספק.

כשמסדרים את הדירה, כדאי לשמור על ההמלצות של משרד הבריאות למניעת נפילות בבית:

• להוריד שטיחונים מהרצפה או לקבע אותם, ולהשאיר את המעברים פנויים.
• להשתמש ברהיטים יציבים, ולהזיז כל רהיט שמפריע במעבר, במיוחד בדרך מחדר השינה לשירותים.
• להצמיד חוטי חשמל לקיר.
• לשים מנורה ליד המיטה, ותאורת לילה בדרך לשירותים.
• לשים את מה שמשתמשים בו כל יום בגובה הידיים, כדי שלא יצטרכו לטפס או להתכופף.
• לשים את הטלפון במקום נגיש, ולידו מספרים חשובים בכתב גדול.

נסו לסדר את הרהיטים המוכרים בדומה לבית הקודם. על השבועות הראשונים בדירה החדשה יש מדריך נפרד.

מסמכים ותרופות בתיק אחד

במעבר קל לאבד דברים. את מה שאסור שיאבד מרכזים בתיק אחד, שנוסע עם ההורה ולא עם המובילים:

• תעודת זהות, כרטיסי קופת חולים וכרטיסי אשראי.
• סיכום רפואי עדכני ורשימת תרופות עם מינונים.
• התרופות עצמן לכמה ימים.
• ההסכם עם בית הדיור המוגן ומסמכי הפיקדון.
• ייפוי כוח מתמשך, אם נחתם. אם עוד לא, יש מדריך לייפוי כוח מתמשך.

את כל המסמכים וההכנות אפשר לסמן ולהדפיס ברשימת המסמכים למעבר.

אחרי המעבר מעדכנים את הכתובת החדשה ברשות האוכלוסין, ואחר כך בקופת החולים, בביטוח הלאומי, בבנק ובכל מקום ששולח להורה דואר.

יום המעבר

• תאמו עם הבית מראש את שעת ההגעה ואת השימוש במעלית ובחניה.
• סדרו קודם את המיטה, את השירותים ואת המטבחון. בערב הראשון ההורה צריך לישון במקום מסודר.
• אם אפשר, שההורה יגיע אחרי שהרהיטים כבר במקום, ולא יבלה את היום בין קרטונים.
• תלו תמונה או שניים כבר ביום הראשון.
• הכירו לו את איש הצוות שאחראי עליו, והראו לו איך מפעילים את הקריאה לעזרה בדירה.

ומה עם הדירה הקודמת?

לפני שמפנים את הדירה, כדאי להחליט אם מוכרים אותה או משכירים. ההחלטה משפיעה על הפיקדון, על המס ועל הקצבאות, ומוסברת במדריך למכירה או השכרה של דירת ההורה. כדאי לבדוק גם את מחשבון השכרה מול מכירה.

שאלות נפוצות